אימי זהרה דהרי ילדה תאומים לא זהים - בן ובת בתאריך 4/3/1954 בבית רבקה. לאחר הלידה אמרו לה שיש בעייה עם הדם של הילדים וצריך תורם מתאים. דודתי אחותו של אבי הגיעה ותרמה מנת דם. הרופא והאחות הודיעו לאימי שהמנה מספיקה רק לתינוק אחד ועליה לבחור למי לתת את הדם. דודתי הבטיחה שתבוא למחרת ותיתרום עוד מנת דם אמרו לה בסדר. לאחר ששאלו כמה ילדים יש בבית ומאיזה מין אמרו לאימי: אנחנו ניתן לבן את המנה שיש ומחר ניתן לבת. למחרת דודתי הגיעה מראש העין לתרום מנה נוספת ואז אמרו "לא צריך הילדה התאומה מתה" כמובן שאימי ואבי הקימו צעקות במקום ורצו לראות גופה כי בשנת 1951 אמרו לה ם אותו דבר על בן שנולד להם "בסרפן" וגם אז לא ניתנה להם תעודת פטירה ולא ראו גופה. לאחר צעקות הורי נשלחו עם הבן התאום הבייתה ואמרו להם "תגידו תודה שהבן חי, יש לכם מספיק ילדים בבית".

אימי העידה בוועדת שלגי. שאלו אותה שאלות בהתנשאות רבה ובזלזול, לאחר שזכרה פרטים רבים מאוד, המשיך לתחקר אותה התובע ושאל אותה בלגלוג מה היה מזג האוויר באותו היום. עד היום אני זוכרת את הכעס שהרגשתי. כשיצאנו מבית המשפט, צילם אותנו עיתונאי וכך הצלחנו לפרסם הודעה בעיתון ידיעות אחרונות עם תמונה של אימי, הבן התאום ושלי.

לפני כעשרים שנה עלתה לשידור בתוכנית של יוסי סיאס ביום שישי בבוקר אישה שסיפרה שהיא מאומצת תאומה שנולדה בבית רבקה. היא גרה בילדותה בשכונת גת רימון בפתח תקווה ומצאה מסמכי אימוץ בבוידם במזוודה ישנה רק אחרי שהוריה נפטרו. אני מנסה לאתר אותה כי יש לנו הרגשה חזקה שזוהי.

מלי שמחי