הוריי יוסף ובובה רובין ז״ל עלו לארץ מטריפולי שבלול באמצע שנת 1950 , הגיעו לארץ עם 3 פעוטות ואמי בהיריון מתקדם עם אחי עמוס האח שנעלם.

הם הועברו לבית עולים פרדסיה (בית ליד) שם ילדה אמי את עמוס.

כשעמוס היה בגיל 6/8 חודשים חש לא בטוב ואמי, יחד עם אחיה רפאל שהיה חייל לקחו אותו למרפאה בפרדסיה. שם, לפי זכרונו של דודי היו עשרות תינוקות (ולפי מה שראיתי בכתבות מהעיתון על מקום זה היו 60 תינוקות על אחות אחת) ביקשו מהם להשאיר את עמוס ולבוא מאוחר יותר. אמי הלכה לבדוק מה עם אחיי שהושארו עם אבי ובערב שחזרה אמרו לה שהילד נפטר ונקבר ושלחו אותם למקום שבו היו קברי ילדים ישנים ולא שום תלולות של קבורה חדשה. שחזרה לשם עם אחיה כעסו וגרשו אותם.

אמי ז״ל בחיים לא דיברה על הנושא והוריי לקחו את הכאב איתם לקבר.

עמוס אחי נקרא ע״ש עמוס ברנס אחיה של אמי שנהרג במלחמת העצמאות. וזאת לתפארת מדינת ישראל