"זה מה שדודה שלי כתבה לי . פעם ראשונה שאני רואה את זה בצורה אמיתית. קשה: "שמו יחיא בן יהודה עתארי או עטרי בן שנה בערך ילד בהיר ובריא ביום האחרון הניקה אותו אמא ז׳ל לפנות ערב וכשיצאה מבית חולים השקיפה מבעד לחלון של בית החולים הדסה כי הפרידה היתה קשה ויחיא עמד במיטה וקרא ממה ממה מה ז׳א מים ואז למוחרת באה להניק אותו כבכול יום ולא היה במטה שאלה היכן הבן שלי אמרו לה הוא מת צעקה לא נכון הוא היה בריא אמרו הוא מת ענתה הראו לי אותו הראו ילדים מתים והיא צעקה זה לא שלי זה לא בני אמרו הוא תבואי מחר ללויה ספרה לאבא ז׳ל ואמרה הוא לא הוא לא היה חולה הוא אכל וצחק וקרא לי מהחלון ממה מה למחרת הלכו לבית חולים אמרו להם כבר קברנו אותו ובזה הסתיים הספור זה היה בשנות החמישים בבית חולים הדסה בראש העין שם האם רומיה ושם האב יהודה עטרי"

עדיאל עתארי

תמונות של בית החולים: http://www.israelalbum.org.il/%D7%99%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D/%D7%A8%D7%90%D7%A9-%D7%94%D7%A2%D7%99%D7%9F/%D7%A8%D7%95%D7%98%D7%A9%D7%99%D7%9C%D7%93%20%D7%94%D7%93%D7%A1%D7%94/P35485