יהודה משולם שרעבי ויונה (חממה) משולם שרעבי עלו לארץ בשנת 1932 יחד עם הסבא וסבתא. לסב קראו משולם שרעבי. הם עלו משרעב בתימן כי היו ציונים. הם חיכו שנה שלמה לסרטיפיקט, הגיעו עד סואץ, ומשם ברכבת עד יפו. בארץ הם עברו לגור בתל צור, ישוב קטן ליד אבן יהודה – הילדים משולם, מיכל, מנחם, ניסים, אחריו עזריאל שנחטף, ואחריו יוסף ודויד.
עזריאל נולד ב-30 לינואר 1940. יום אחד, בגיל ארבע או חמש עזריאל חלה וההורים לקחו אותו לבית חולים בהרצליה. אמרו להם תלכו הביתה, אנחנו מטפלים בילד, תחזרו בעוד כמה ימים. כשהם באו אמרו להם שהילד מת, ולא נתנו להם גופה לקבורה.

היו יושבים בשבתות ליד הבית מתחת לעץ התאנה ונאנחים על הילד. אמא יונה היתה מדברת בלחש, לא אהבה לספר את הסיפור הזה.
היו לה עוד ילדים שנפטרו, אז כל פעם היתה מספרת על ילד אחר. אבל זה היה משהו שמאוד העיק עליה. היתה לה בת שנפטרה אבל היה לה קבר אז היא ידעה מה קרה לה, אבל חוסר הידע הזה לגבי עזריאל היה לה מאוד קשה. הם היו אנשים תמימים וחשבו שכולם ישרים כמוהם, אז הם האמינו, ובכל זאת זה הציק להם הרבה שנים אחר כך.
יהודה משולם שרעבי נפטר בשנת 1998. יונה משולם שרעבי נפטרה בתחילת שנות האלפיים.

העידו: רם וטובה משולם.