שמי יפה ביטון, לא דיברנו הרבה על החטיפות אבל בחמש השנים האחרונות התחלנו לדבר על זה יותר במשפחה.
דינה ושלום ביטון, ההורים שלי ז"ל עלו ממרוקו בשנת 1949, הם היו במעברה בלוד. גם אני נולדתי במרוקו, הגעתי לכאן בת חודש (אני ילידת סוף 48) הייתי הילדה הרביעית. אחרי המעברה גרנו ברחוב ק.א.א בלוד, שזו הכתובת שרשומה גם בפנקס החיסונים של אחותי שנעלמה.
אני יודעת שאמא הלכה ללדת את תירצה אחותי ב-22.12.1952, ככל הנראה בסרפנד (צריפין), משרד הפנים טוען שהיא נולדה ברחובות. אחרי הלידה הכל היה בסדר וחזרו הבייתה. כשתירצה הייתה בת שנה או בת שנה וקצת (בשנת 1953, היה לה ביקור שתועד בפנקס החיסונים.), היא לא הרגישה טוב ואמא שלי ואבא שלה לקחו אותה לסרפנד. שם אמרו להם להשאיר את הילדה, השאירו ולמחרת כשבאו הודיעו להם שהיא מתה.
הסבא, אבא של אמא דרש את הגופה ונתנו לו משהו ארוז בלי לפתוח. הוא הלך לבית העלמין הישן בלוד, וקבר שם אבל מעל שלושים שנה לא מצליחים לאתר את הקבר הזה, נבנו על זה קברים חדשים. חברה קדישא אמרו שאין להן שום תיעוד.
הלכתי למשרד הפנים עם שמות ההורים והאחים, עם תאריך הלידה שהיה לי. הפקידה חזרה ואמרה שלפי ת.ז של ההורים יש רישום שלה ואין בנמצא תעודת פטירה. היא סירבה לתת תשובה מסודרת, ורק אמרה שיבדקו. היא אמרה רק שהגיע אישור מירושלים בוודאות שאין שום תעודת פטירה. נתנו לי כתובת אחרונה שהייתה גרה בה, בלוד, שני רחובות מאיתנו.
מספר ת.ז שרשום לי של תירצה הוא: 052411337
חשוב לציין שהיא הייתה ילדה בהירה יחסית לשאר המשפחה
למרות שאבא תמיד אמר "אלוהים נתן ואלוהים לקח" זה לא עזב את ההורים שלי ובמיוחד את אמא שלי, שאפילו בשנותיה האחרונות כשהייתה עם אלצהיימר זכרה וחזרה שוב ושוב שיש לה ילדה נוספת.
אמא שלי, אפילו בשנותיה האחרונות כשהייתה עם אלצהיימר זכרה וחזרה שוב ושוב שיש לה ילדה נוספת.