עדותו של בנימין אבירם בורה:

ההורים שלי, שמעון ורחל בורה, עלו לארץ מתימן בשנת 1950 ונשלחו למעברת כסלון בפרוזדור ירושלים, שם שהו עד שנת 1953.

בערב ראש חודש סיון בשנת 1951 אמא ילדה תאומים, בן ובת, בבית חולים קרוב למעברה (לא ידוע לי שמו). כשאמא הייתה בחיים היא סיפרה לנו שהתאומים נולדו בריאים ושלמים ושאפילו הניקה אותם בבית החולים 3 ימים ואז הגיעו רופאים ואמרו לה שהתאומים לא כל כך בריאים וצריך להשאיר אותם בבית החולים לטיפול. הם אמרו לה ללכת הביתה ולחזור בעוד יומיים שלושה. אמא ואבא חזרו לבית החולים כעבור יומיים, חיפשו את התאומים ולא ראו אותם. כאשר שאלו את הצוות איפה הילדים, נאמר להם שהם מתו. ההורים שלי היו תמימים ולא העלו בדעתם שיהודים חטפו להם את הילדים, אבל לאורך כל השנים הייתה להם הרגשה לא טובה והם תמיד דיברו על זה, בעיקר אמא שלי שסיפרה על זה בצער כבד ועמוק כל השנים עד שנפטרה. הייתה לה הרגשה חזקה מאוד שהתאומים בחיים ולא מתו וכל השנים הייתה מדברת על זה ובוכה. תמיד דיברנו אנחנו, האחים, עם אמא ואבא וחשבנו שאם אמרו להם שהתאומים מתים אז איפה הקבר ואיפה תעודת הפטירה? ואיך זה ששני תאומים מתים ביחד בדיוק באותה דקה?

בתאריך 31/3/1996 כשההורים שלי כבר לא בין החיים, דיברתי עם שרעבי עמרם סולמן, קרוב משפחה וחבר טוב של ההורים שלי. ביקשתי לשמוע ממנו כל מה שהוא יודע על האחים התאומים שלי. הוא סיפר לי הכל, העליתי את הכל על הכתב והחתמתי אותו. ממש עדות. עם זה הלכתי לתת את העדות שלי בוועדת כהן קדמי באותה השנה. רציתי להביא לחקר האמת בנוגע לאחים שלי.

הנציגים בוועדה היו עוינים והוועדה סילפה את כל הנתונים. אני מוסר להם עדות שנולדו לי אחים תאומים בן ובת, בערב ראש חודש סיון 1951, שאמא שלי העידה בחייה שנולדו לה ילדים בריאים וגם הניקה אותם מספר ימים בבית החולים, מוסיף את העדות של שרעבי עמרם, והם במסקנות שלהם כותבים שאני טועה ומדובר בתאומות בנות ושבכלל אמא הגיעה לבית חולים לעשות הפלה בחודש שישי. פשוט טייחו את הכל.

לקחתי על עצמי לעשות כל מה שביכולתי כדי למצוא את האחים שלי. לפני מספר שנים מסרתי גם דגימת DNA במסגרת קבוצתית שארגנה חברת הכנסת דאז נורית קורן.

כל פעם שאני מדבר על זה אני מתרגש ובוכה. הלוואי ויום אחד אראה את האחים שלי.

תוספת של עמר"ם:

במסקנות ועדת כהן קדמי, נכתב כי המקרה נחקר מול בית החולים ומצאו שהאמא הפילה בחודש שישי תאומות בנות בתאריך 17/9/1951 כאשר הם לא מציינים את שם בית החולים שלדבריהם מצאו, זאת כאשר לאורך החקירה של בנימין אבירם בורה, מוסר העדות, התעקשו שיספק להם את שם בית החולים שבו ילדה האם. עוד נכתב כי איתרו הזמנת קבורה של חברה קדישא וכי התאומות נקברו על חשבון מועצה אזורית מטה יהודה, כאשר אין ציון של בית עלמין וחלקת קבר.

במסקנות הוועדה אין התאמה לא רק במין, בחודש הלידה, בשאלה אם זו הפלה או לידת חי, ושאלת ארבעת הימים שהילדים חיו וינקו לפי העדות אלא גם בתאריך (לפי העדות סיוון, לפי המסמך אלול).

גם הזמנת הקבורה חשודה. אם הזמינו הלוויה למה לא רשמו?