מזל- נולדה לזוג הורים- שרה ועמוס (כמוס/חמוש) בובליל בביה"ח אסף הרופא. אמה שרה הייתה חולה בסרטן, ואחרי הלידה הביאו לה מסמכים, בהם לפי דבריה היה כתוב שהיא מאשרת למסור את הילדה לאימוץ. אנשי צוות ביה"ח "אסף הרופא" ככל הנראה חשבו שהיא לא יודעת לקרוא, אולם בתור אישה משכילה שידעה שבע שפות, שרה לא הייתה מוכנה בשום אופן לחתום על המסמכים. (אחרי כשבועיים, ב21.9.63 חברה של שרה, ששמה שרינה ילדה ילדה בריאה, בביה"ח אסף הרופא וסבתא שלי לא הספיקה להזהיר אותה לא לחתום על המסמכים. לאחר זמן מה לאותה חברה נאמר שהילדה נפטרה, לאחר היא חתמה על מסמך שנכתב בשפה שהיא לא יודעת לקרוא.)
לאחר הלידה, התינוקת מזל שזה עתה נולדה נשלחה לטיפול מחוץ לבית כי אמה הייתה חולה מאוד. עד גיל 11 חודשים פחות או יותר, ולאחר מכן הועברה בויצ"ו בתל אביב. אביה, כמוס, היה מגיע פעם בשבוע לבקר את מזל בויצ"ו, עד שפעם אחת הגיע ונאמר לו שהילדה גוססת או שכבר מתה ובכל פנים עתידה למות בדק' הקרובות ואין אפשרות לראות אותה בכלל או לקבל גופה.
כמוס זצ"ל, נשאר לבכות בחוץ, ובדיוק המנקה ראתה אותו ואמרה לו בערבית בלי שאף אחד ישמע, שמזל בכלל לא מתה. היא בחדר פנימי, בו מאחורי הארון יש עוד דלת, שם מזל נמצאת. היא לא מתה. היא חיה. הוא פרץ בכוח את הדלת ולקח אותה משם, הביא אותה חזרה לבית שלהם בלוד, ומאז היא גדלה בבית והוא לא הסכים להוציא אותה משם בשום אופן למחאת עובדי ויצ"ו. וכך דודתי מזל ניצלה ב"ה, לשמחתנו.