רוזה קוצ'ינסקי היתה בת 17 כשהחלה לעבוד כאחות מתלמדת בבית התינוקות בעין שמר. בשנת 1995, בזמן שהועדה הממלכתית החלה בחקירתה, התקשרה קוצ'ינסקי לאבנר פרחי - עיתונאי וחוקר שאף ליווה את חוקרי הועדה - והעידה בפניו שהיתה עדה לחטיפות.

"אני זאת שעבדתי ואני זאת שהייתי לוקחת את היונקים. היינו לוקחים את התינוקות בריאים ושלמים והיינו חוזרים בלי כלום, כאילו שלא קרה", היא סיפרה.

"מסרו אותם לאימוץ. רובם בארצות הברית. יום אחד כשבאתי, עמדו גבר ואישה שדיברו באנגלית. אחר כך הוא אמר 'יכול להיות שהיא מבינה', אז הם עברו לגרמנית ואני יודעת יידיש. בנוגע לקחת את התינוק. באתי הביתה, סיפרתי לאמא והיא אמרה: 'את תשתקי, מה אכפת לך? לקחו. כנראה נתנו כסף'".

"אני הייתי לוקחת שניים-שלושה תינוקות, היו שולחים אותי עם האמבולנס לעפולה. היינו משאירים תינוקות בריאים, שלמים. למחרת שוב הייתי לוקחת. היו שואלים: איפה התינוקות? היינו אומרים שאינם, מתו. 'מה זה מתו? אבל הם היו בריאים! לא היה להם שום דבר!' אני לקחתי אותם. היום כשאומרים שהם נפטרו – זה לא נכון".

פרחי עצמו מודה שחשש לפרסם את גרסתה של רוזה. "מה אני עושה עם חומר הנפץ שיש לי ביד? אני לא יודע מה עיתונאי אחר היה עושה. אני פחדתי. שמרתי את זה אצלי, עשיתי עוד עותק ומסרתי את זה לידידתי ואמרתי לה: 'אם קורה לי משהו, יש לך עוד עותק ביד'. השיטה הייתה להוציא אותם כאלמונים. אז לא יודעים לאן להחזיר אותם ובלית ברירה מסיעים אותם לוויצ'"ו ומשם אנחנו יודעים שרק אימוצים".

פרחי העביר את הקלטת לוועדת החקירה, אבל קוצ'ינסקי סירבה לבוא לירושלים כדי להעיד. על פי מכתבה לוועדה היא חולת לב והנסיעה תסכן את בריאותה. בלית ברירה נסעה הוועדה לחדרה. קוצ'ינסקי נחקרה בדלתיים סגורות, ללא קהל, על פי בקשתה. לפני הוועדה במלואה מיתנה קוצ'ינסקי את עדותה המוקלטת.

הוידיאו לקוח מתכניתה של אילנה דיין "עובדה" ששודרה ב-96, ההקלטה באדיבות אבנר פרחי

לינקים:

http://www.jdn.co.il/news/israel/704155

https://www.haaretz.co.il/yemenite-children/1.2922957#hero__bottom