גאולה מלכה - בת רחל ויעקב מלכה ז"ל:

גאולה נולדה בשנת 1954 במרוקו להוריה רחל ויעקב מלכה, בעיר מקנס שבמרוקו. היא עלתה לארץ ישראל עם הוריה, אחיה ואחיותיה - שמואל, מרגלית, חיים, מסודי, רנה. לבד מאחיותיה שעלו כמה שנים קודם לכן בעליית הנוער – סול מלכה וסימי מלכה, או בעליה קודמת - חנה שעלתה לאחר נישואיה עם משפחת בעלה. גאולה ומשפחתה עלו דרך נמל קזבלנקה למרסיי שבצרפת ומשם לנמל חיפה. אחותה של גאולה, רנה שהייתה נערה צעירה באותם ימים, מספרת שגאולה התינוקת הייתה מושכת מבטים כל פעם שהיא עלתה איתה לסיפון האנייה, עליה עלו ארצה. גאולה הייתה יפה ובריאה, תינוקת כחולת עיניים, בהירה מאוד, שפונתה באמבולנס לרמב"ם מיד עם רדתם של המשפחה בנמל חיפה. רנה הנערה עלתה עם גאולה, תינוקת שמלאו לה שנה ותשעה חודשים בלבד, על האמבולנס. בהגיעם לבית החולים בחיפה, היא הוחזרה למשפחתה ונאלצה להיפרד מאחותה גאולה, אליה הייתה קשורה מאוד.

הרגע המשמח הזה, בו המשפחה דורכת על אדמת ארץ ישראל, עליה חלמו ואליה התפללו הם ואבותיהם, התערבב ברגע קשה שבו הם נפרדו מביתם הצעירה ומבלי שידעו – ראו אותה פעם אחרונה בחייהם. הרגע הזה בו הם עוגנים בארץ מולדתם ומתרגשים, הם מאמינים לאחיות, רופאים, עובדים סוציאליים וכל אנשי המקצוע שאמונים על בריאותם ורווחתם. הם סומכים על אחיהם היהודים שלא ירעו להם. הם בטוחים שאם אותם 'מומחים' קבעו שיש לקחת את ילדתם, בת הזקונים שלהם לבית החולים, על מנת לקבל טיפול, שהם יטפלו בביתם. הם לא העלו בנפשם שהאמונה שלהם בזולת, שתמימותם הזכה, תביא אותם להצטער ולהתאבל על ביתם שנעלמה עד יומם האחרון על האדמה.

נאמר להם שהיא מתה - אין גופה ואין קבר.

סבא וסבתא, יהודים מאמינים, לא מאמינים שדווקא בארץ ישראל, זו שהוכרזה כמדינת היהודים, תיעלם להם ילדתם האהובה, פרי אהבתם - בלי שיראו גופה, בלי לקרוא קדיש ובלי קבר להתאבל עליו.

אורלי אברג׳ל אורן