׳שנים עשר אחים אנחנו - האחד איננו"

הוריי עלו מתימן במרבד הקסמים , עם שלושה ילדים, הקטן שבהם משה היה בן שמונה חודשים. הגיעו למחנה עולים בבית ליד. משה לא הרגיש טוב ונלקח לבית החולים. שם אמרו לאבי שיחזור למחנה, וכשיבריא הילד יביאו אותו למחנה. לאחר כמה ימים אבי שב לבית החולים שאל היכן הילד ואז אמרו לו שהוא נשלח למחנה כמה ימים לפני. אבי אמר שלא הגיע שום ילד למחנה. אבי במשך כחצי שנה חיפש בכל מחנות העולים בארץ, ללא כל תוצאות. במהלך השנים נולדו עוד תשעה ילדים כשהפעם אבי ואימי משגיחים עלינו כבבת עיניהם. אני יודע על מקרה אחד שבו אמרו להוריי שישנו ילד מאומץ במושב חוגלה ששמו משה ושהוא יודע ששם אימו רחל. הוריי נסעו לשם אבל האכזבה הייתה גדולה , כנראה שזה לא היה הבן האובד. אבי בשלב הזה הרים ידיים. "וידום אהרון" קבל את הדין. פניתי לתכנית אבודים וסיפרתי את סיפורי, כי רציתי שאבי יזכה לראות את בנו בטרם ילך מאיתנו. לצערנו אבי הלך לעולמו לפני שמונה שנים. וכעת ביתי רויטל. עוקבת בפייסבוק אחרי כל הסיפור הזה ואומרת לי אבא אולי יש עוד סיכוי למצוא את משה. אולי סבתא תזכה למצוא את בנה האובד. אמא שלי. מתקרבת לגיל 90. דעתנית ,עצמאית . מתגעגעת לאבא. ובעיקר למשה.

אבישי נגר