נעימה וציון זכאי

אמא שלי, נעימה זכאי, הייתה במעברת כברי, אחרי שער העליה. אמא שלי התחתנה פה בארץ, אבי גם הוא ממוצא עיראקי.
היא עלתה בשנת 1950 מעיראק ובשנת 23.9.1953 נעלמה הילדה רחמה.

היא הייתה הבת הבכורה רחמה, הייתה לה כבר ת.ז והכל, הייתה רשומה.
כשהיא הייתה בת תשעה חודשים הלכה לרופא, היה לה חום ולא הרגישה טוב, הפנו אותה לרמב"ם. שם האחות לקחה את התינוקת ואמרה לאמי להמתין כמה דקות שהרופא יבדוק אותה. אחרי כמה זמן האחות יצאה ומסרה לה שהתינוקת נפטרה. אמרו לאמא ללכת הבייתה ושהם ידאגו לקבורה.
אמא בכתה ובכתה ולא ידעה מה לעשות, מהזעזוע לא סיפרה אפילו להוריה. אמא נכנסה לטראומה.

אמא כל הזמן סיפרה וסיפרה וכשעלה הרעש על החטיפות, התחלתי קצת לחקור את אמא למה אין קבר. אז היא התחילה לספר שבית החולים אמר שיקבור והבנתי שמשהו לא בסדר. ביקשתי ממשרד הפנים לפני כמה שנים בירור וקיבלתי תעודת פטירה. בתעודה אין שום פרט, לא מקום קבורה ולא שום דבר. רק תאריך ושם.
כתבו שם בשקר גס "נפטרה בדרך לבית חולים". איך יכול להיות??? אם נפטרה בדרך אז למה הבאנו לבית החולים.
במועצה הדתית ביקשתי וחיפשתי ולא מצאנו שום רישום. בביטוח לאומי רשום שהיא נפטרה "נא לפנות למקרים מיוחדים". ברור לי שיש כאן משהו לא ברור. הפקידים שהיו איתי בקשר אמרו שהם לא יכולים להוסיף פרטים.
המשכתי וחיפשתי בכל בתי הקברות של כל העדות ובכל החלקות ולא מצאו שום שם כזה.

ההורים שלי עברו את הפרהוד והם הגיעו ניצולים מעיראק ועברו גם את המכה הזאת כאן.


שושנה זכאי