הורי, מיכאל וכמיסא חורי, ילידי טוניס עלו בשנת 1948 לארץ עם 2 ילדים לאחר שנפטרו 3. בתאריך 17.2.52 ילדה אימי תאומים בריאים בבית חולים רמב"ם בחיפה. במשך השנה פנו לאימי עו"ס לתת להם עזרה בגידול התאומים. היו עולים חדשים מטוניס עם מספר ילדים ולקחו את גבריאל למעון ברחוב גאולה בחיפה. אחרי מספר ימים אימי שמעה על חטיפות ילדים. היא הלכה למעון לקחה את אחי הביתה ולא הסכימה יותר לקחת אותו למעון. התאום השני עוזיאל חלה בפוליו אימי אמרה שזה לא היו פולין אלא דלקת פרקים וטיפלו בו במנורה כחולה במרפאת אבן סינא ובבית חולים רמבם בחיפה אחותי הגדולה עזרה בטיפול שלו. שוב פנו להורי והציעו לעזור בטיפול של אחי אימי ממש התנגדה אבי שכנעה את אימי ולקחו אותו למעון יום ברחוב עבאס בחיפה לטפל בו. הימים היו לפמי פסח הילד היה בן שנה וחודשיים. הורי באו ראו אותו ראו שהם שמח ומטופל. אמרו לעצמם כמה ימים ונחזיר אותו הביתה. ואז באותו שבוע הם העבירו אותו לרמת השבים ליד רעננה ללא ידיעתם של הורי. שם היה בית חולים פיינסוד שטיפלו בחולים כרוניים בפוליו... הורי הגיעו לבקר אותו בחיפה ואז נאמר להם שהעבירו אותו לרמת השבים. הם נסעו לשם הוא ראה אותם ומאד שמח בדיוק האחות האכילה אותו ומאד כעסה על הורי למה באתם אתם מפריעים לילד וביקשו מהם ללכת. אחרי כשבוע אבי מקבל מברק לבוא דחוף הילד נפטר. אבי נסע וביקש לראות את הגופה אמרו לו לך אנחנו נקבור אותו יש פה איש זקן נקבור אותם ביחד. אז לקחו איזה סדין גלגלו אותו ואמרו שזה בנו לא הראו גופה כלום. נתנו לאבי כסף והוא חזר הביתה ללא הגופה. אימי טענה כל השנים שהוא חי. לפני כ40 שנה אחי הגדול קיבל טלפון אנונימי שאמר לו שאחי לי. הזמנו את הכתב עמוס כרמלי אלינו הביתה הורי ספרו את הספור חשבו אולי בעקבות הכתבה נעלה משהו. אך לשוא. לפני כ30 שנה אחיין שלי היה מאושפז בבית לוינשטיין ברעננה וכשאימי הגיע לבקר אותו היא התעלפה כל כך התרגשה נזכה שפה היה אחי בשנת ה50. אפילו מבני הפיו והמיטות היו שם היא זכרה באיזה מיטה הוא שכב. בית חולים פינסוד ולוינשטיין התאחדו בשנת 1959. נגשנו לארכיון בקשנו אולי יש תיק משהו ואכן היה תיק עם השם והיה כתוב נפטר.בקשנו לקבל את התיק בקשו תצהיר נוטריוני לאחר שבוע הגענו שוב התיק כבר לא היה דאגו להעלים אותו (בתוך התיק לא היה אפילו מסמך רפואי אחד המעיד על שם ההורים ומ. סיבת הפטירה). קיבלנו 3 תעודות פטירה אחת ללא חתימת רופא שניה ללא הסיבה לפטירה שלישית ריקה.
באותו תקופה קבלנו טלפון מהיכל שלמה על המצאו של מקום הקבורה של אחי. הגענו לבית העלמין סגולה והראו לאבי 3 חלקות רק חול ואמרו לאבי אחד מאד זה הבו שלך. אבי אמר על מה אני יגיד קדיש....היינו בועדת שלגי ונתנו עדות על סיפור העלמו של אחי. לא קיבלנו פרוטוקול. בשנת 1992 יהודה קנטור יצא לתקשורת ומאז אנחנו בקשר חזק מאד הורי טענו שהוא הבן שלהם . בדיקות דנא הראו תשובה שלילית אך הוסבר לנו מאיזה פרופ' ברייטמן נדמה לי שהכל מטוייח אין סיכוי לקבל נתונים אמיתיים. יש הרבה סימנים שמקשרים אותנו ליהודה. עצוב וכואב מאד תודה על הקריאה.

מזל טוב ברקו