תאריך הלידה שלי הוא 21.12.53. נולדתי עם אחי התאום בבית חולים העמק בעפולה להורים ממוצא טוניסאי, יעקוטה ומאיר כהן ז״ל. גרנו במושבת יבנאל. לאמי היו צירי לידה, והיא נסעה לטבריה לבית החולים הסקוטי – שם אמרו לה שיש לה תאומים והיא נלקחה בדחיפות לעפולה. אחרי הלידה הודיע לה צוות בית החולים שאחד התינוקות נפטר והבת נשארה. וזו אני. כל השנים סיפרו שאחי התאום נפטר בלידה.

לפני חמש שנים נגנב התיק שלי יחד עם תעודת הזהות. הלכתי למשרד הפנים לחדש ואז תוך כדי הודיעו שאיני נמצאת במרשם אוכלוסין. תמוה בעיני. התחתנתי, יש ילדים, יש נכדות. תודה לאל. לפני שנתיים וחצי בערך שוב הייתי במשרד הפנים להחליף את שם אמי ז״ל מעברית לערבית, ממרגלית ליעקוטה, ושוב היתה בעיה. כשאמרתי להם שאני תאומה ואחי נפטר בלידה הרימו גבה, בדקו, ולאחר זמן ממושך אמרו שאחי חי כי אין תעודת פטירה… תקחי חוקר פרטי, עדיף, ככה אמרו. מאז חיי נהפכו יותר ויותר עצובים. הרגשתי שאני חייבת למצוא את החצי השני שלי. פניתי לבית חולים בעפולה ואמרו שכל הארכיון נשרף. פניתי לעורך דין שמייצג את חטופי ילדי תימן והוא אמר שאין סיכוי למצוא וזה מסובך. פניתי לחיפושי משפחה וקרובים באתר הפייסבוק ומישהי מתנדבת ניסתה לעזור… ניסיתי דרך הפייסבוק לפנות לעזרה וכתבו לי שרק ב-2066 ייפתחו תיקי אימוץ ואנחנו כבר נהיה בעולם הבא.

לא ידענו שאני חלק מהסאגה של סיפורי וחטופי ילדי תימן וכלל עדות מזרח. אבקש כל עזרה כדי שאוכל להגיד שאחי התאום חי… אני בטוחה שהוא הקים משפחה ויש לו הורים משלו… שהוא בטוח שהם שלו. פניתי לחברי כנסת ואמרו שהנושא רגיש ולא מתעסקים בזה. איפה שאני מספרת חוסמים אותי. מקווה לא להתייאש.