מסודי ונונו

שמי בבר ונונו.
בשנת 1958, הייתה לי אחות בין ארבעה חודשים לחצי שנה, היא קצת לא הרגישה טוב. גרנו אז בממילא בירושלים, אמא שלי מסודי ונונו, לקחה אותה לבית החולים "ביקור חולים" בירושלים.
התינוקת הייתה מאושפזת, אמא הייתה הולכת כל יום להניק אותה ולשחק אותה. יום אחד רצתה להוציא אותה מבית החולים ואמרו לה שתשאיר אותה עוד טיפה כדי שתתחזק. אחרי שחזרה הבייתה אמר לה שליח שהגיע באופניים שהילדה נפטרה.
אמא לא ידעה עברית, לא הראו לה גופה ולא תעודה ולא שום דבר.

אמא שלי בת 82, עודנה צלולה וכל חייה מדברת על זה.

חיפשתי מסמכים ויש לי תאריכים, נכנסה בתאריך 15.11.1958 לבית החולים, ארבעה ימים יש דיווח מדויק על מצבה. ב19.11 הפסיקו לדווח ותעודת ה"פטירה" כביכול רשומה ב29.11.1958. יש דיווחים סותרים על המצב הרפואי שם, שינוי גרסאות.

אמא שלי גוררת את זה כבר שישים שנה כמעט, יודעת שהיא בחיים. אמא שלי קראה לה אילנה, הבת החמישית אצלנו בבית. יחד עם אילנה אנחנו עשרה ילדים.

בבר ונונו (וענונו)