עדותה של שושנה (טולדו) אידסיס

שמי שושנה (טולדו) אידסיס ואחי הוא ניסים טולדו, שנינו ילידי ארץ ישראל.

בשנת 1997 פניתי למר לאון בן עזרא שהיה בוועדת החקירה של ילדי תימן והבלקן שהייתה בירושלים ובעקבות זאת הוזמנה אמנו, נלי טולדו ז"ל, לתת עדות בפני הוועדה ושופטים וכך נכנס לרשימת ילדי תימן והבלקן שמה של בתה הבכורה (אחותנו) רבקה טולדו שנעלמה ב-1948.

לאחר שתיקה של למעלה מ-50 שנה מצד אמנו ז"ל, היא אזרה אומץ ומסרה לנו את תעודת הלידה של בתה הבכורה אשר נולדה בארץ ישראל בתאריך הנקוב ע"ג התעודה – 17/12/1948.

הורינו יוסף ונלי טולדו, היו במחנה מעצר בקפריסין ב-1947 (בעת ההיא נעצרו מעפילים שרצו לעלות לארץ ישראל מבולגריה) ואמנו נלי טולדו שהייתה בהריון, נשלחה ארצה ללדת. היא הגיעה בתחילה לבד, למחנה העולים בקריית שמואל ורבקה נולדה בבית החולים מולדה, חיפה. כשלושה שבועות-חודש לאחר לידתה, האחות מבית התינוקות של בית העולים קריית שמואל ביקשה שתיקח את הילדה לבית חולים (רוטשילד או רמב"ם בחיפה, אנחנו לא יודעים בוודאות) בעקבות מצב בריאותי (אמרה לה מחלה אבל לא פירטה). אמא העידה בוועדה כי היא לא הבחינה במצב בריאותי לא טוב של הילדה, אבל זאת הייתה הלידה הראשונה שלה, והייתה לבד בארץ ולא הבינה.

כשהביאה את התינוקת לאשפוז - לא הורשתה להישאר ליד התינוקת ואולצה ללכת הביתה.

לאחר זמן מה שהילדה הייתה מאושפזת, אבי, יוסף, הגיע בינתיים לארץ ואחות מהמחנה דיווחה להם על פטירת הילדה. כשהם ניגשו לבית החולים קיבלו רק צרור בגדים ולא הצליחו לדבר אפילו ולבקש תעודת פטירה או פתק. מבית החולים לא הוסבר להם דבר, לא הראו גופה ולא עדכנו בסיבת המוות אלא רק מסרו בגדים.

מעולם לא נמסרו להורי פרטים כמו תאריך פטירתה של רבקה, מקום הקבורה או תעודת פטירה.

שנים על גבי שנים הורי לא דיברו על כך בכלל! ובמיוחד אמנו ז"ל שתקה ולא דיברה על כך אך ראינו שהייתה בעצבות גדולה. ב-1994 הגיעה לטיפול נמרץ מונשמת ומורדמת בעקבות דום לב מאסיבי שחוותה. התקופה הייתה חנוכה. פתאום פקחה עיניים ולמרות כל המכשירים אליהם הייתה מחוברת שאלה : "איזה יום היום"? הרופא ממש קפא! לא הבין ואז אמרנו לה את התאריך:15 בדצמבר. למחרת, שוב מונשמת מורדמת חסרת הכרה, פקחה עיניים ושאלה שוב: "איזה יום היום"? הרופאים שהיו לידה 24/7 ממש לא האמינו. אמרנו לה את התאריך. ביום השלישי, פקחה עיניה ואמרה בצלילות: "היום יום ההולדת של בתי רבקה". התאריך היה 17 בדצמבר. עצמה עיניה ושוב הייתה מחוסרת הכרה. הרופא התורן נדהם ממש ואז ביקש לרשום את המקרה כי לא הבין איך אישה מונשמת מורדמת חסרת הכרה - מסוגלת לדבר? כמובן שאז סיפרנו לו שבתה נעלמה והוא מאד התרגש ורשם הכל, אבל אמר דבר חשוב - שכנראה הטראומה שחוותה באיבוד התינוקת שלה קבועה בתת המודע שלה לעולמי עד. אמא הצליחה לצאת מהמצב הקשה והתאוששה. בשנת 1997 נתנה עדות בוועדת כהן קדמי ובתאריך 8/10/2001 הלכה לעולמה.

לאחר פטירתה, יצרתי קשר עם חברת הכנסת נורית קורן שטיפלה בנושא ומסרתי לה בדיקת DNA.

אני מסתובבת בתהייה מתמדת לגבי מה עלה בגורלה של אחותי. כשמכר שאל אותי אם נכחתי במקום מסוים שביקר בו כי ראה מישהי שדומה לי כשתי טיפות מים, אני תוהה האם הוא ראה את רבקה. מי יודע?

תוספת לאחר עיון במסמכי הוועדה העומדים לרשותנו (עמותת עמר"ם):

הועדה מצאה מצד אחד, מסמכים המעידים על פטירת התינוקת ברמב"ם בגיל חודש ומצד שני, מסמכים על קבורה של התינוקת בגיל יום. הוועדה לא ראתה בכך סתירה רצינית ופשוט סיכמה כי יש ללכת לפי ביה"ח רמב"ם ולראות בכך אישור למותה של התינוקת רבקה טולדו.