עדות מאת שושנה דהן, אחותו של אברהם:

הוריי, יוסף ומסעודה בטיטו, עלו לארץ ישראל ממרוקו בשנת 1963 באניה. בדרך ארצה, באניה, אמא ילדה תאומים בנים: אברהם ועמרם. אנחנו בסך הכל 9 אחים ואחיות. אני אחת לפני הקטנה. עמרם, התאום של אברהם, נפטר לפני חמש שנים מבעיות בלב. כשאברהם ועמרם היו בגיל 10 חודשים בערך, לאברהם עלה החום ואמא לקחה אותו לבית חולים העמק בעפולה. היא הייתה איתו שם כמה שעות וסיפרה שהיה חיוני, פעיל וצוחק. אמא רצתה לצאת הביתה עם אברהם כי הייתה חייבת לחזור ולהניק את עמרם. הצוות בבית חולים אמר לה שלא משחררים את אברהם והיא יכולה לצאת הביתה ולשלוח את בעלה. אמא התעקשה לשחרר את אברהם והרופא התעקש להשאיר אותו בבית חולים ולשלוח אותה הביתה בלעדיו. אמא חזרה הביתה כדי להניק ואבא נסע במקומה לבית החולים, הכל בהפרש של שעות ספורות בלבד. כשאבא הגיע לבית החולים וביקש לראות את אברהם, נאמר לו על ידי הצוות שאברהם נפטר. אבא שלי לא האמין למה שהוא שומע. איך נפטר? איך? היה לו רק חום ולפני כמה שעות אשתי הייתה כאן והילד היה חיוני וצוחק. כשביקש לראות גופה, אמרו לו אין דבר כזה. בישראל כשילד מת בבית חולים אנחנו קוברים אותו. ההורים שלי רק עלו ארצה ולא ידעו עדיין איך להתנהל מול המוסדות. אבא לא ראה גופה ולא נמסר לו היכן קברו את אברהם. הוא חזר הביתה וכדי לא לשבור לאמא את הלב, אמר לה שכן ראה אותו ושהוא מת. אמא כל השנים לא הייתה רגועה ולא האמינה שאברהם מת. לפני שאבא ואמא נפטרו, הייתה כתבה בטלוויזיה על פרשת חטיפת ילדי תימן. מיד התקשרנו כל המשפחה אחד לשני והלכנו לשבת אצל ההורים. אבא אמר לאמא שהוא לא יכול יותר לשאת עליו את העול והתוודה בפניה שמעולם לא ראה את הגופה של אברהם. הוא אמר לה את זה כדי לא לשבור לה את הלב. אמא יצאה מגדרה ונשברה לגמרי. זה רק חיזק אצלה את מה שידעה תמיד. שאברהם נחטף. ככה כולנו הרגשנו ומרגישים עד היום. אחרי הכתבה בטלוויזיה על פרשת החטיפות, אח שלי משה יצר קשר עם חבר טוב שלו, כתב באחד המקומונים באזור. שניהם ביחד התחילו לחקור את ההיעלמות של אברהם לצורך כתבה במקומון. בדקו בבית חולים העמק בעפולה. אין שום אזכור שאברהם נפטר. גם בתעודת פטירה ממשרד הפנים שהונפקה בדיעבד בשנת 1996 לא מצוינת סיבת פטירה, כי אין שום אזכור לכך שנפטר.

משה בדק גם בחברה קדישא בעפולה, בהנחה שאם אברהם היה מאושפז בעפולה אז אולי ימצא רישום או קבר. הוא הגיע לשם פיזית ודיבר עם נציגי חברה קדישא. נאמר לו בעל פה על ידם שאין רישום של אברהם כנפטר ואין קבר.

אנחנו כמשפחה בטוחים שאברהם נחטף ועושים הכל כדי לגלות קצה חוט לאתר אותו. עצוב ששני ההורים והאח נפטרו בלי לקבל תשובות.