עדותו של האח רוני הררי:

משפחתי עלתה מתימן בסביבות שנת 42' וגרו בכפר סבא ובשנת 48' כשהייתי בן חודש עברנו לשוק הכרמל בתל אביב (רחוב הכרמל 27). היינו משפחה גדולה 10 אחים ואחיות. אחי יעקב נולד בשנת 52', כשהיה בן שנה חלה באנגינה ונלקח ע"י אימי לחדר מיון בבית חולים הדסה ברחוב בלפור בתל אביב היא נשארה איתו כל היום אך בערב האחיות אמרו לה ללכת הביתה בהתחלה אימי סירבה אך הם הכריחו אותה והיא אכן חזרה הביתה. למחרת בבוקר חזרה לבית חולים ואמרו לה שהוא מת היא שאלה איך מת איפה הוא לא אמרו לה שום דבר רק שקיבל זריקה לא נכונה ומת. מאז לא ראינו אותו ולא יודעים מה קרה איתו וישבנו עליו שבעה. אימי לא עשתה מזה עניין ולא דיברה על זה מאחר והייתה מקבלת טיפולים לילדים בחדר מיון של הדסה וזה היה קרוב לביתנו ופחדה שיפסיקו לה את הטיפולים למקרה אסון, אל עף שהיה לה כרטיס קופת חולים . אימי בלילה לפני מותה הייתה מאושפזת בבלינסון ביום שהיא נפטרה באתי לבקר אותה בבוקר ואישה מקסימה ששכנה איתה בחדר ישר שאלה אותי מי זה יעקב אז שאלתי למה היא אמרה שאמא צעקה את שמו כל הלילה של אחי החטוף