דר' שלמה סמואלוב, בעלה של האחות נעמי סמואלוב, היה רופא בראש העין. עלה מבולגריה במרץ 49 וקיווה לסיים כאן את ההכשרה הרפואית שלו. נשלח למחנה ראש העין עם הקמת בית החולים. מעיד כי עיקר הטיפול בילדים היה להחזיר את המאזן הפיזיולוגי של הילדים. מתאר עבודה תחת עומס רב, על הכרטיסים מציין שהיה פירוט הטיפול הרפואי אבל שלא ידעו לזהות את הילדים. מדגיש שהורים לא הורשו להיכנס פנימה. מתאר שהתמותה היתה "נוראית". מציין שהאחיות היו מאוד צעירות, כאלה שרק סיימו קורס אחיות או אפילו מטפלות. לעומת המצב התברואתי הגרוע, הופתע משפע הציוד שהיה זמין להם (מגבות וסדינים למשל). מעיד כי לא ידע על ניתוחים לאחר המוות שמתבצעים בבית החולים על ידי דר' פוינד, מציין כי עבדה שם כרופאת ילדים. מעיד שלא היה מעורב באדמניסטרציה, לא יודע איך ילדים היו מגיעים ואיך היו הולכים, ואיך היתה מתבצעת הקבורה. מציין כי מספר המיטות בבית החולים היה בהתחלה כ-30 מיטות ובשיא כ-70 מיטות. בבית החולים פעלו בשיא שלוש יחידות - יחידת פוליו בניהולו, יחידה כללית באחריותו של דר אליקים ויחידת הידרזציה (לטיפול במצבי התייבשות).

דר' סמואלוב העיד בפני הועדה ב-19 בדצמבר 1996. נפטר בשנת 2013.

בתמונה - צוות בית החולים בראש העין - דר' ג'ורג' מנדל מימין, האחות נחמה בן שך ודר' סמואלוב משמאל מאלבום "נחמה בן שך" באתר "ישראל נגלית לעין" כאן.