ברצוני לשתף אתכם בכאב שלי, נחטף לי אח בגיל 8 חודשים בערך. הסיפור מתחיל שההורים שלי עלו מתימן בעליה המכונה "על כנפי נשרים" בשנת 49 יתכן באוקטובר, הגיעו לעין שמר או לפרדס חנה, הם עלו עם אחי הבכור, לאמא (בדרה) היה תינוק בן 8 חודשים ילד יפה מאוד ובריא! בבית התינוקות אמרו לה שהילד חולה שתשאיר אותו שיטפלו בו זמנית, היא היתה כל כך תמימה! למחרת באה להניק אותו, ככה כמה ימים היתה הולכת להניק אותו והכל היה בסדר, יום אחד היא באה להניק לא מצאה אותו, אמרו לה שהוא מת, היא לא האמינה להם, הביאה את אבא שלי, ביקשו את הגופה לקבור אמרו שאין גופה שהם כבר קברו אותו וגם לא נתנו להם תעודת פטירה! מסכנים לא ידעו מה לעשות ואף אחד לא עזר להם לחפש, התיאשו, לא היה עם מי לדבר, אמא שלי מסכנה לא השלימה עם זה, היא ידעה בליבה שהוא עדיין חי, תמיד חיפשה אותו בכל מקום שראתה ילדים, כל הזמן דיברה עליו איך הוא היה תינוק יפה ומלא, מהכאב היא נהייתה חולה ומתה צעירה בת 54,תמיד היא ביקשה שנחפש אותו❗❗
התעודת זהות שלו-4150234 סלם באוני בן שמעון, אמא- בדרה

מקווה שייעשה חסד וילדי תימן החטופים יחזרו הביתה לשורשים,

מלכה יעקב