האח מוישה גוטמן מעיד -

ההורים עלו מפולין, אח אחד נולד בפולין, ששה אחרים נולדו בארץ. ההורים שלי עלו מפולין. אמא שלי הגיעה מאד חלשה וחולה. כל משפחתה שנשארה שם נהרגה. כשאמא שלי נכנסה לבית החולים ללידה, היא כבר הייתה חולה. הילדה הזו נולדה, קראו לה חנה שפרינצא. אמי הייתה שלושה שבועות בביקור חולים יחד איתה, עד שהייתה אמורה להשתחרר עמה הביתה. באה מישהי מויצ״ו לאבא שלי ואמרה שהאמא חולה, ושבבית יש עוד חמישה ילדים, איך תקח אותה הביתה? בויצ״ו, אצלנו, יש מקום סטרילי, נקי, יש אוכל, תשאיר אותה כאן, אנחנו נשמור עליה, וכשהאמא תתחזק נשלח אותה בחזרה הביתה. לאבא שלי היה קשה גם ככה, עם אישה חולה ששוכבת במיטה וחמישה ילדים בבית. אז הוא הסכים.

היו אז הפגזות קשות בל״ג בעומר. היינו ילדים. בין ההפגזות היינו משחקים בחוץ. פעם אחת, אחד הפגזים נפל ופגע בי. נפצעתי קשה. לקחו אותי לשערי צדק הישן, ברחוב יפו, איפה שהיום רשות השידור. אחי הגדול ממני בשנתיים, נפצע במה שנראה היה קל. אז אותו לא לקחו לביה״ח מייד. עד שלקחו אותו לביה״ח האנגלי, הוא איבד המון דם, והוא נפטר. לפני שהוא נפטר, הרופא סיפר שאח שלי הגדול ביקש לא לספר לאמא שהוא פצוע, כי היא חולה וחלשה. אבא שלי ישב שבעה עליו בל״ג בעומר.

בכ״ד בסיוון אמי נפטרה. התינוקת הייתה בת חמישה חודשים. כשאבא שלי קם מהשבעה של אמי, שבעה שנייה בתקופה כל כך קצרה, הוא היה שבור. הוא הלך לבקר את התינוקת בויצ״ו בשישי, מיד עם תום השבעה. הוא ראה אותה, ילדה מחייכת, בלונדינית, עיניים כחולות, חיוך מאוזן לאוזן. במוצאי שבת, הוא הלך מאגריפס לביקור חולים, חמש דקות הליכה, שוב לבקר את הילדה. אמרו לו ״הילדה נפטרה״. ביקש לראות את הגופה, אמרו לו שאין גופה. לאבא שלי היה כל כך הרבה צרות, אישה שנפטרה, בן שנפטר, בן שנפצע קשה. לא היה לו הכח לצעוק עוד.

חמישים וחמש שנים זה ישב לאבא שלי על הלב. איך ידענו את זה?

לאח שלי יש חנות. יום אחד נכנסה אישה שדמתה בצורה חריגה לאחותי שחיה. כולנו דיברנו על זה שהיא הייתה כל כך דומה. אנחנו סיפרנו את זה לאבא שלי, והוא כמעט קיבל שבץ. לא הצליח לנשום. היינו בהלם. לא ידענו את כל הסיפור. אבל ברגע שהתחיל הסיפור של עוזי משולם, שיש דברים כאלה.. מי חשב? מי העלה בדעתו? מי חשב שיהודים יכולים לעשות כזה דבר?? ברגע שזה התחיל, הבנו שאנחנו חלק מזה. הוא לא ראה את הגופה, במחשבה שלו, כל החיים, הוא חשב שהיא חיה.
הלכתי לוועדה של קורן (חברת הכנסת), שאלתי דבר אחד – איך יכול להיות שבבי״ח דתי, ביום שישי אבא שלי ראה אותה, במוצאי שבת כבר אמרו שנפטרה – ולא הייתה גופה. מתי קברו אותה? יש תעודת פטירה, אבל אין קבר, אין גופה. תעודת פטירה אין בעיה להוציא. פשעים אחרים גדולים הם עשו, אז לזייף תעודת פטירה זה פשע קטן.

אחייניתה של חנה, שושי ניימארק, מעידה -

בעצם הסיפור של סבי הוא שאשתו ילדה תוך כדי מחלת לב קשה. אחרי הלידה סבי שם את התינוקת שנולדה בבית הילדים ויצו. כעבור ארבעה חודשים שסבי היה עסוק בטיפול אחר אשתו וטיפול בעוד 5 ילדים, אשתו סבתי נפטרה. מיד כשקם מהשבעה הלך לבית הילדים של ויצו לקחת את ביתו. שם נאמר לו שהיא נפטרה, בטענה שכ60 תינוקות מתו מתחליף חלב. סבי ביקש את הגופה, נאמר לו שכבר קברו אותה ... יש לציין שכל משפחתו של סבי היתה באירופה ונכחדו בשואה, סבי התמים לא העלה על דעתו שיהודי מסוגל לעשות דבר כזה. אך במשך כל חייו תמיד דיבר על התינוקת חנה, וזכר אותה, הרגש שלו אמר לו שהתינוקת בחיים. והרי מת נשכח מן הלב. ולי יש להוסיף רק בושה למדינת ישראל. שאלו הם ראשיה... הלוואי ונוכל יחד למצוא את איזה שהוא קצה.

האח הבכור צבי - בני ברק
האח השני יחיאל - ניו יורק
האח השלישי אריה- נהרג במלחמת השחרור
האח הרביעי משה - בירושלים
ואימי , מרים - קרית מלאכי.

A LETTER FROM THE FATHER:

MY INFANT DAUGHTER DISAPPEARED IN 1948 DO YOU KNOW HER?

I, Shlomo Zalman Gutman, and my wife Sara Hinda lived in Jerusalem, Israel, on Agripas Street 9. My wife was pregnant and suffered from heart disease. She was admitted to Bikur Cholim Hospital in Jerusalem where she gave birth to our daughter Chana Shprintza on March 2, 1948. Being that my wife was not well, she was unable to nurse Chana Shprintza. I was forced to admit our otherwise healthy daughter to the WIZO children’s home on Strauss Street in Jerusalem. Four months later, on July 1, my wife passed away. The following week, on July 9, my daughter disappeared from the WIZO children’s home in a mysterious way. Therefore, I ask anyone who reads this, to please help me find my daughter wherever she may be and to inform me as to her whereabouts.

Chana Shprintza Gutman

Father: Shlomo Zalman Gutman – born in Poland

Mother: Sara Hinda Gutman – born in Poland

Birth Date: March 2, 1948

Birth weight: 2.140

Note: On a street map of Jerusalem one could see that the Gutman family home was a few streets away from the WIZO institution. Yet, no one came to inform her father of her [death]. It is only after her father got up from shiva for her mother, and he went to see his daughter in the children’s home, was he told that his daughter died - that the night before all 60 babies died from poisoned American milk powder. A tragedy of such proportion would have made it to the press, but it did not, for there was no truth to it. Chana Shprintza’s disappearance most likely falls into the category of the “missing Yemenite children.”