סיפור עצוב על ילדה שנחטפה עוד בתהליך של עליית הוריה לארץ.

מכיוון וכל נושא החטיפות החל עוד לפני שנות החמישים, לא מן הנמנע שאותה "כנופיה ממסדית", אחראית\כיסתה והסתירה גם כאן.

הנה הסיפור:

מזל בוכריס, ילדה בת שנתיים וחצי, נולדה בג'רבה, בת יחידה להוריה ,שכבר הלכו לעולמם, חנינה ואוסייף בוכריס.

לילדה סימן לידה , כתם בביטנה.

הם עלו לארץ מיד אחרי פסח 1949. בעלייתם לארץ עברו דרך מחנה העולים מרסיליה שליד צרפת.

הדודה שלה,לאה(אחותה של האמא), כיום גרה בבאר שבע מספרת שבאותו יום ארור החזיקה אותה ושמרה עליה. הילדה שרה ורקדה וניראתה כאילו לא היה לה כלום.

מאוחר יותר הילדה הקיאה ולכן לקחו אותה אל המרפאה המקומית.

אביה סיפר שהוא דיבר עם הילדה כשהיתה במרפאה, לאחר שקיבלה טיפול, והיא ביקשה ממנו להביא לה מים.

הביא לה מים. כעבור חצי שעה הודיעו להורים שהיא נפטרה. ביקשו לראות גופה וקיבלו את התשובה המוזרה שאין גופה.

האמא פרצה בזעקות שבר והוצאה מן המרפאה ..

מה שהתחולל שם בהמשך, אני המספר איני יודע..

לבסוף עלו ההורים לארץ והעצוב מכל הוא זה שלא נולדו להם ילדים אחרי כן.

ההורים הלכו לעולמם בארץ.

ה' אלוקים גדול העצה ורב העליליה יעשה צדק וישלח מנוחה לנשמות הדואבות.

ההורים הלכו לעולמם בארץ.

ה' אלוקים גדול העצה ורב העליליה יעשה צדק וישלח מנוחה לנשמות הדואבות.