עדותה של האחיינית, רחל שלי בן חיון:

..מדובר בתחילת שנות החמישים (אולי 1953), במעברת צמח, ליד הכנרת.

המשפחה הגיעה מג׳רבה שבתוניס בסוף 1951 והיו בשער עליה בחיפה כשנה ואז עברו למעברה בצמח.

אני משערת שהתינוקת שאולי נחטפה הייתה בת שלוש וחצי-ארבע, היא נולדה בשנת 1949 בערך.

קראו לה רחל כהן.

להורים קראו חיים (חוויתה) ומישה-שמחה כהן.

הדודה מרים (אחותה של רחל התינוקת) מספרת שהיא עצמה הייתה אז בת תשע וחצי-עשר והיא שיחקה עם אחותה הקטנה רחל בחוץ במעברה והכל היה בסדר. בערב הלכו לצריף לישון, כשבאמצע הלילה רחל התעוררה ואמרה שהיא צמאה ולא מרגישה טוב. אמא שלה נתנה לה לשתות וראתה שיש לה חום וגם כתמים על העור. בבוקר לקחו אותה לבית חולים בטבריה. לא ברור אם לבית החולים האיטלקי או לבית החולים השני. אמרו להם לחזור הביתה אחרי שאשפזו אותה. לא הרשו להורים להישאר עם הילדים המאושפזים אז. למחרת חזרו כדי לבקר אותה ונאמר להם שהיא נפטרה ושטיפלו כבר בקבורה. לא נתנו להם לראות אותה. חזרו למעברה וישבו שבעה. לא היה קבר ספציפי ולא הייתה הלוויה. האמינו לגמרי למה שנאמר להם. הסבא ואשתו (ההורים של רחל) נפטרו כבר. האב נפטר לפני כתשע או עשר שנים והאם לפני כשש שנים.