עדות של האחות, רחל אסולין

ב16.9.50 אימי ילדה בן בבית חולים ביקור חולים בירושלים.

לפי הסיפור ששמענו בבית מאימי שהגיעה לבית החולים באוטובוס מעין כרם

ילדה בן במשקל 4 ק"ג היא זוכרת שנתנו לו טיפות עיניים ניקו אותו והלבישו אותו.

למחורת נכנסה אחות לחדרה במקום להביא לה את התינוק

האחות שאלה אותה כמה ילדים יש לך בבית? היא ענתה 3 ואז הודיעה לה מספיק. הילד מת.

אימי עלתה לארץ באותה שנה . על כן לא ידעה עברית היא רק צעקה.

כאשר אבי הגיע לקחת אותה הביתה הודיעו לו שהבן מת. הם יצאו מבית החולים בגפם.

אבי האמין שהבן מת אימי לא. אימי בכתה בלילות במשך שנים. ותמיד ידענו שהבן לא מת.

לאחר כמה שנים שהבן היה צריך להיות ילד בגיל 7 או 8 אימי ראתה אישה בעין כרם בלונדינית עם

ילד שחרחר דומה לאחים שלי. היא נעצה עיניים והאישה הבינה משהו ומיד עלתה לאוטובוס.

אימי לא השתחררה מהרגשה זו במשך שנים.

אני ידעתי במשך שנים שיש לי עוד אח וצריך למצוא אותו. כאשר שמעתי לראשונה על ילדי תימן

הודעתי לאימי שיש דברים בגו. והיא צודקת.

אימי היתה בחודש תשיעי ולא בחודש שישי כמו שציינו בתעודת פטירה. אימי מסרה שהגיעה באמבולנס

אבל ההגיון אומר שבשנות ה50 לא היו טלפונים איך הזמינה אמבולנס סביר היה שנסעה באוטובוס.

כל הילדים של אימי נולדו במשקל זהה בערך 4 ק"ג.

עין כרם היתה פרבר מחוץ לעיר ועל כן היה אוטובוס פעמיים ביום.

בועדה אימי הופיעה ונתנה עדות.

את תעודת הפטירה קבלנו רק אחרי גמר בירור הועדה. ומסתבר גם תעודת לידה.

סיבת המוות שמופיעה על התעודה- הילד שנולד פג.

עדות האם אולגה דרי:

לפי פרוטוקול העדות מסרה כי הגיעה באמבולנס לבית החולים וראתה במו עינה ששקלו את הילד, 4.400 ק"ג רחצו והלבישו אותו, נתנו לו טיפות עיניים ועטפו אותו. אולגה מעידה כי לאחר מכן לקחו אותו לחדר יולדות ומאז לא ראתה אותו. אולגה סיפרה בעדותה בוועדה את השיחה עם האחות שהגיעה אליה

"כמה ילדים יש לך?" אמרתי לה שלושה. אמרה לי "לא, את לא צריכה. אה.. הילד מת.

התיק מועדת כהן-קדמי - קישור
התיק מועדת שלגי - קישור
פרוטוקול העדות של אולגה דרי (עמודים 3-13)- קישור