הורי עלו לארץ מתימן בתאריך לפי תעודת עולה מס' 55407 , הם שוכנו במחנה בראש העין ב' 4/11/1949 עם שתי אחותי ושני אחיי. יוסף היה הקטן, בערך בן שנה וחצי. באחד הלילות 23/2/1950, שמעה אחות אמי (שמה הוא בנייה ז"ל)רעש בחוץ, יצאה החוצה וראתה שמעמיסים לרכב את התינוקות מבית התינוקות ושאלה "מה קורה?" וענו לה שהילדים חולים. היא התחבאה ואז כשנכנסו האחיות להביא עוד תינוקות, הלכה לרכב, לקחה את ביתה (בת שנה לערך), ורצה לקרוא לשתי אחיותיה בכדי שיבואו לקחת את התינוקות. אך כשהן יצאו הרכב כבר לא היה. בבוקר ניגשו הורי לשאול מה קורה עם הילדים. אמרו להם שיוסף היה חולה ונפטר.

בתאריך 12/6/1966 נוכחתי בוועדת החקירה בעניין היעלמם של ילדי תימן ואז הוועדה בדקה בתיק חקירה מספר 184/96 כי אחי אופשז ונפטר משיתוק ילדים בתאריך 23/2/1950 בבית חולים פרדס כץ, תיק רפואי מספר 325, תעודת פטירה 538/50 מיום 10/3/1950 ונקבר בבית בעלמין בפתח תקווה, חלקה ב' שורה י"ד מספר 12 ביום 26/2/1950. בתעודת פטירה שהוצאתי במשרד הפנים בתאריך 25/2/1996 כתוב "עוקבי יוסף ת.ז. 4158186-9 נפטר בתאריך 00/00/00". כמו כן הלכתי לבית הקברות סגולה בפתח תקווה ועל פי המכתב ששלחתי לך כבר לא נמצא קבורת תינוק בשם הנ"ל.

זכור לי כילדה בערך בגיל 12 כשבאו המשטרה הצבאית אלינו ושאלו מדוע יוסף לא מגיע לגיוס והוא מוגדר כעריק צבאי.