שלמה גרפי

שם הוריי נעמה נעמי ויחיא סלם גרפי ,הגיעו מתימן בשנות 1948 בעלייה הגדולה ,הוריי הגיעו עם שלושה ילדים קטנים כשהגדולה בת 10 ,הם נשלחו למעברה ביבניאל,

ועבדו שם בכול עבודה שנידרשו ,כמו סלילת כבישים חקלאות ,אימי ילדה את בנה שלמה בבית ולאחר מכן נלקחו לבית חולים פורייה ,שם אבא שלי נתבקש לתרום דם ,לתינוק וכך עשה ,הם בקשו מהוריי לעזוב את התינוק בבית חולים להשגחה, זה היה ביום שישי ,במוצאי שבת אחותי שרה הבכורה הלכה לטלפון ציבורי להתקשר לוודא מה שלום התינוק ונאמר לה שהוא מת ,היא חזרה להורים מזועזעת ועצובה וסיפרה להוריי את הסיפור ,אבי למחרת בבוקר יום ראשון הלך לבית חולים ,וביקש את התינוק לקבורה ,אז הם אמרו לו שהם כבר טיפלו בכול ,אבא שלי האמין להם כי התינוק אפילו לא עבר ברית מילה. הוריי בתמימותם לרגע לא חשבו שהם נפלו לתרמית אפלה כול כך הרי הם הגיעו לארץ ישראל הקדושה ,

לאחר שנה התחילו להשמע באזור סיפורים על לקיחת ילדים והוריי פחדו מאד וכשעודד היה בערך בין שלוש הוא חלה וכשאימי לקחה אותו לבית חולים הם ביקשו ממנה להשאיר אותו להשגחה ,אבל הפעם אימי פחדה שילקח ממנה עוד ילד וכשהיא נשארה בחדר לבדה היא עטפה את אחי בסדין וקפצה מקומה שנייה וברחה כול עוד נפשה בה ,אימי לא הפסיקה לחשוב על בנה שכנראה נלקח ממנה עד יום מותה משם הוריי עברו לגור ברמת השרון עד יום פטירתם,ז"ל.

אמי תמיד נתבקשה על ידיי נכדייה להגיע לבית הספר וסיפרה תמיד את אותו הסיפור על הילד שנלקח לה ואת בריחתה מבית חולים ,פורייה ,מה שנקרא סיפור שורשים.

היום הילדים כבר בניי שישיים פלוס ,אנחנו רוצים לדעת את האמת העצובה


אורית גרפי הופנגרטן

הוריי בתמימותם לרגע לא חשבו שהם נפלו לתרמית אפלה כול כך הרי הם הגיעו לארץ ישראל הקדושה