סליימן וזהרה סלאח (שלמה)

אנחנו הגענו לארץ ב 15/9/49 למחנה עתלית. למחרת למחרת היום ב 16/9/49 אמא לקחה אותי ואת התינוקת שמעה, שנולדה בתימן והייתה בת שלושה חודשים, לבית מרחץ. שם עמדה אחות. היא פנתה לאמא שלי ואמרה לה איך תסתדרי עם שתיים תני לי את האחת ואני אחזיק לך ואחר כך תוכלי לרחוץ עם השנייה ואחר כך עם הראשונה. אמא נתנה לה את התינוקת והתרחצנו. כשיצאנו לא הייתה אחות ולא הייתה תינוקת. לאמא אמרה שאולי לקחו אותה לבית חולים או לחיסונים. אח של אמא שלי שהיה ותיק בארץ הסתובב עם אמא בכל הארץ ובכל בתי חולים באיזור וכנראה גם מחוצה לו ולא מצאנו שום זכר. כשהיא הגיעה לגיל שמונה עשרה באו מהצבא לשאול למה היא לא מתגייסת. אמא שלי לא דיברה על זה ואכלה את עצמה והייתה אומרת לקחו לנו את הילדה ולא סיפרה איך. שבועיים לפני שנפטרה סיפרה לי את כל התהליך.

ברכה כאלף צדוק (סלאח)