שמי מרי מורים. שם משפחתי הקודם צ'יצ'יאן. נולדתי בפרס, הגעתי לארץ וכאן הכרתי את דוד מורים בעלי. התחתנו ולימים אחרי ארבעה ילדים, עברנו לגור במושב מבטחים. נכנסתי להריון החמישי. ערב אחד לפני שהגעתי לחודש התשיעי היו לי כאבים, הלכתי לבי"ח סורוקה. למחרת שמעתי שבעלי גם מאושפז במחלקת עיניים, כשאני במחלקת לידה.

עברתי מספיק לידות וגם הפלות, אף פעם לא שאלו אותי שאלות חשודות כמו ששאלו אותי בפעם הזאת. שאלה אותי עובדת סוציאלית לפני הלידה כמה שאלות, כמה ילדים יש לי, אם אני רוצה את הילד בחזרה. מה זאת אומרת? אני הייתי מבולבלת לגמרי ובדיוק שמעתי שבעלי נכנס לניתוח ויצא, השתחרר והלך לחתונה משפחתית. באותו ערב ב13/07/1976 הייתי לבד בערב בסורוקה, לא הבנתי למה שאלו אותי את השאלה הזאת. שמעתי שיש רופאה שמוכרת ילדים. לא זוכרת את השם אבל אני זוכרת את ההרגשה שלי שלא הבנתי למה שאלו אותי שאלה כזאת ומה קורה, מה זה שנות החמישים שלוקחים ילדים ומוכרים? לא הבנתי. במהלך הלידה הרופאים רצו לעשות קיסרי וטשטשו אותי אבל הרגשתי שאני יכולה ללדת לבד בכוחות עצמי, התעקשתי וכך באמת היה. חצי שעה אחרי הלידה אמרו לי שהילד מת, לא הראו לי אותו ולא נתנו לי שום מסמך. מה זאת אומרת מת?? הוא היה בסדר, הלידה הייתה רגילה.

מרי מורים