מזל ורדה וחנה חדד

לשתי האחיות שבתמונה אין עין אחת. עין שמאל ליתר דיוק. הן איבדו את עיניהן לאחר שרופא בבית החולים הממשלתי דג׳אני ביפו הזריק להן זריקות ישירות לתוך העין, במה שככל הנראה היה סדרת ניסויים שהרשה לעצמו לעשות בשתי הילדות התימניות שנחטפו לבית החולים ועל פי עדותן גם באחרים. לאחר חיפושים רבים מצא אותן אבא שלהן והזעקה שהוא זעק כשמצא אותן מדממות ובעלות מום היא זעקה שלא תשכח. מאז דאג להתחבא איתן כל פעם ששמע אנשי רפואה מתקרבים. האחיות זוכרות את הניסויים שנערכו בהן וגם את הרופא הזחוח, המעשן הכבד. הן מתארות את הדימומים והסבל, את הבדידות הקשה הפחד והמצוקה. הן מספרות למעשה את הסיפור כולו: את הזוועה שהתרחשה בחסות מדינת ישראל, את מי שעשו אותה ולמי שעשו אותה. לא במקרה ועדת ״החקירה״ התרשלה במכוון: יש דברים שהיא לא רצתה למצוא...