הורי ואחיי הגדולים ממני עלו לארץ בשנת 1949 ונשלחו כמו רבים אחרים למחנה העולים בית ליד. בשנת 1950 נולד הבן השלישי בשם הרצל בוארון אשר בגיל שלושה חודשים חלה והועבר לבית חולים ששירת את מחנה העולים בית ליד (לא ידוע לי שמו). לאחר שהרגיעו את אימי שהכל בסדר שתחזור לילדים הקטנים שלה במעברה חזרה אימי למחנה העולים ולאחר יומיים כאשר שבה לבית החולים נאמר לה שהתינוק נפטר והוא נקבר כדין. אני יודע שאימי התייסרה שנים בגלל מה שקרה ומעולם לא רצתה לדבר על הנושא גם כאשר שאלנו אותה "האם ראית את הגופה של התינוק?" היא הייתה מחליפה נושא ומעולם לא ענתה לנו רק הבנו שקשה לה עם זה. אני נולדתי בשנת 1954. בשנת 1959 חליתי והיה צריך לאשפז אותי בבית חולים, אכן אושפזתי למשך יותר מחודשיים ימים בבית החולים תל-השומר (לטוינסקי בשמו הקודם) בביתן 29 מחלקת ילדים אימי מפחד שיקרה לי אותו המקרה לא נטשה אותי לרגע יום ולילה ישבה/ישנה על כיסא מתכת במשך יותר מחודשיים ימים למרות שהיו לי אחיות קטנות בבית בנתניה...וזה כנראה מהטראומה של אחי שנעלם. אימי לא רצתה לדבר על הנושא אבל אחרי שנים בערוב ימיה העזתי לשאול את דודתי, אחות אמי הצעירה יותר, את השאלה שניקרה במוחי כל השנים: "דודה האם אימא ראתה את הגופה של אחי הרצל אחרי שאמרו לה שהוא מת?" תשובתה היתה: "אסור לי לדבר...אבל לא ראתה...." וזה גורם לי כבר שנים לאי רגיעה ואני מעוניין לקבל פרטים אמיתיים על אחי...איזה בית חולים הוא היה ואם מת איפה נקבר ומתי....האם סוף סוף אני יכול לקבל תשובה...אבקש לקבל כל אינפורמציה שאולי תכוון אותי. אני רואה בכך קיום צוואתה של אמי.

אלי בוארון